תוכניות לניצחון ולהפסד

 

יש לי חששות. אומרים שבמלחמה הזאת אנחנו ננצח. זה היעד - לנצח.  

 יש לי חששות ויש לי ספקות.

יש לנו כבר 1400 הרוגים, ולפחות 212 חטופים,  ומעל 100 נעדרים.

במלחמה כבר שילמנו מחיר נורא. הפסד כבר יש. האם בכלל אפשר לנצח?

חשוב להעלות את המורל, ולהגיד לאנשים שאנחנו ננצח. אבל יש לי חששות וספקות. 

 

המלחמה הזו זו המלחמה התשיעית של מדינת ישראל. בשתי מלחמות היה ניצחון ברור במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים. הניצחון הוא ברור כי הגדלנו באופן דפיניטיבי את השטח של מדינת ישראל. הניצחון הוא לא מושג ערטילאי. הניצחון הוא מדיד. ללא כלי מדידה כל צד יכול לטעון לניצחון. ניתן לכמת את הניצחון בהשגת יעד ברור. 

 

אפשר אולי להוסיף את מלחמת יום כיפור. מלחמה נוראה, אך בעקבות המלחמה הושג שלום עם מצרים. הסכם שלום זה הוא השג בעל חשיבות. ההסכם ממשיך לעבוד עד היום. לכן, אולי, גם מלחמת יום כיפור היא בסופו של דבר ניצחון. 

 

בכל שאר המלחמות כבשנו שטחים והחזרנו אותם, בכל המלחמות חתמנו הסכמים והם הופרו. כל המלחמות האלו היו מלחמות הפסד. כשיוצאים למלחמה ללא יעד סופי כנראה שמדובר בהפסד צפוי מראש. 

 

כדי לנצח במלחמה צריך יעד ברור.  אני חושש שגם במלחמת "חרבות ברזל" אין יעד.

אומרים לנו שאנחנו ננצח. אומרים לנו שאנחנו נהרוג את החמס. כאן אני חושש. לקטול את החמס זהו יעד נקמני אך חסר תועלת. כל הילדים בני 13 בעזה, יהיו לוחמים חדשים בעוד 3 שנים בלבד. אנחנו אנשים מוסריים, אי אפשר להרוג במכוון את הילדים,  ואי אפשר להרוג את החמס.

 

האם אפשר עדיין לנצח במלחמה הזו - נראה לי שכן. היעד הוא ברור ומדיד. יש להסיר באופן סופי את האיום על מדינת ישראל מכוון עזה. 

 

אבל מה הקושי? הפתרון אינו קל. הפתרון הוא משולב ומורכב. למשל ניתן לשער פתרון שכזה: את הטרוריסטים צריך להרוג,  ולהשמיד את כל כלי המלחמה. את משפחותיהם של הטרורסטים ואת תומכי החמס אי אפשר להשאיר ברצועת עזה, ויש להעביר אותם למקום אחר רחוק יותר בגלובוס. אחרת המצב יחזור.  נדרשת תמיכה וסיוע בין לאומי, זהו אינטרס של הרבה מדינות בסביבה. טרור החמס הינו בעל היבטים גלובליים. יש לבצע הפרדה ברורה בין הרעים לטובים,  את הפלסטנאים שנשארים קרובים, ורוצים שלום, יש לשמר ולטפח, ניתן להכניסם תחת כנפי מנגנון פיקוח ישראלי ובין לאומי. לאלו שישארו נדרש חינוך מחדש. חשוב לאפשר להם חיי ביטחון ושלווה, ומצד שני חשוב הפיקוח הצמוד הצמוד. 

 

האם מדינת ישראל מסוגלת לנצל את חלון ההזדמנות, את המלחמה כדי להגיע ליעד כלשהו? יש לי חששות. עדיין אומרים לנו - אנחנו ננצח. לנו ברור שכדי לנצח צריך תכנון מפורט, וביצוע עקבי, ויתכן שלנצח כבר לא יהיה.  לא מציגים לנו פתרון מלא לבעיה. כנראה שלא חושבים על כך. אני חושש שהמלחמה התשיעית, "חרבות ברזל" תסתיים בדיוק כמו קודמותיה. אני חושש שהאנשים שם למעלה, אינם האנשים המתאימים לכתיבת היעד של המלחמה, ולהגשמת התוכנית.